דון קישוט,
גיבורו הספרותי של מיגל דה סרוונטס
נועד כדי להצביע על תופעות של אלימות מיותרת,
שמקורה ביציר הדמיון שהפך את ההבדלים העדתיים למלחמת תרבות.
מלחמתו של דון קישוט בטחנות הרוח היא מלחמה חסרת-שחר.
אם כולנו מדומים ל"חניתות חלודות",
הרי שאין בכך כדי להחמיא.
הרמיזה לחניתות אלו תורמת לעיצוב הרעיון לפיו מלחמת התרבות המתישה הזאת
אמנם לא מדומה, אבל היא בהחלט מיותרת.
