דברי רקע ראשוניים / ארז ביטון

אִמִּי אִמִּי
מִכְּפַר הַשִׂיחִים הַיְּרֻקִּים בְּיָרֹק אַחֵר.
מִקֵּן הַצִפּוֹרִים הַמַּחֲלִיבוֹת חָלָב מָתוֹק מִכָּל מָתוֹק,
מֵעֶרֶשׂ זְמִירִי אֶלֶף לַיְלָה וְעוֹד לַיְלָה.

אִמִּי אִמִּי
שֶׁהִרְחִיקָה רָעוֹת
בְּאֶצְבָּעוֹת צְרֵדוֹת
בְּהַלְקָאוֹת חָזֶה
וּבְשֵׁם כָּל הָאִמָּהוֹת.

אֲבִי אֲבִי
אֲשֶׁר עָסַק בְּעוֹלָמוֹת
אֲשֶׁר קִדֵּשׁ שַׁבָּתוֹת בְּעָרָאק נָקִי
אֲשֶׁר הָיָה בָּקִי מֵאֵין כָּמוֹהוּ
בְּהִלְכוֹת בֵּית כְּנֶסֶת.

אֲנִי אֲנִי
שֶׁהִרְחַקְתִי עַצְמִי
הַרְחֵק אֶל תּוֹךְ לִבִּי
שֶׁכְּשֶׁהַכֹּל הָיוּ יְשֵׁנִים
הָיִיתִי מְשַׁנֵּן
הַרְחֵק אֶל תּוֹךְ לִבִּי
מִיסוֹת קְטַנוֹת שֶׁל בַּךְ
בִּיהוּדִית
מָרוֹקָאִית